Ri MiLunel Beitzah 11a – ר"י מלוניל ביצה יא.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

דְּמִתְעַכַּל קִטְרַיְיהוּ.: ^אבְּתוֹךְ הַקֵּן וּמָצָא לִפְנֵי הַקֵּן אֲסוּרִין.: לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לר׳לְרַבִּי חֲנִינָא דְּאָמַר ר׳רַבִּי חֲנִינָא רוֹב וְקָרוֹב הַלֵּךְ אַחַר הָרוֹב. אָמַר אַבָּיֵי בְּדַף רָבָא אָמַר בִּשְׁנֵי קִנִּין זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ עָסְקִינַן וְלָא מִבַּעְיָא זִמֵּן בַּתַּחְתּוֹנָה וְלֹא זִמֵּן בָּעֶלְיוֹנָה וּמָצָא בַּתַּחְתּוֹנָה וְלֹא מָצָא בָּעֶלְיוֹנָה דַּאֲסִירָן דְּאָמְרִינַן הָנָךְ אֲזַלוּ לְעָלְמָא וְהָנָךְ אִשְׁתְּרַבּוֹבֵי אִשְׁתַּרְבּוּב וּנְחוּת. אֶלָּא אֲפִילּוּ זִמֵּן בָּעֶלְיוֹנָה וְלֹא זִמֵּן בַּתַּחְתּוֹנָה וּבָא וּמָצָא בָּעֶלְיוֹנָה וְלֹא מָצָא בַּתַּחְתּוֹנָה הָנָךְ נָמֵי אֲסִירִי דְּאָמְרִינַן הָנָךְ אֲזַלוּ לְעָלְמָא וְהָנָךְ סָרוֹכֵי סריך וּסְלִיקוּ.: ^בוְאִם אֵין שָׁם אֶלָּא הֵן הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרִין.: הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא בִּמְפוֹרָחִין אִיכָּא לְמֵימַר הָנָךְ אֲזַלוּ לְעָלְמָא וְהָנֵי אַחֲרִינֵי נִינְהוּ. אֶלָּא ^גבְּמִדַּדִּין אִי דְּאִיכָּא קֵן בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה אִדַּדּוֹיֵי אִדַּדּוֹ וְאִי דְּלֵיכָּא קֵן בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה פְּשִׁיטָא דְּמוּתָּרִין דְּאָמַר מָר עוּקְבָא בַּר חָמָא ^דכׇּל הַמְדַדֶּה אֵין מְדַדֶּה יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים אַמָּה. ^הלְעוֹלָם דְּאִיכָּא קֵן בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה וּכְגוֹן דְּקָיְימָא בְּקֶרֶן זָוִית מַהוּ דְּתֵימָא אִדַּדּוֹיֵי אִדַּדּוֹ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן כׇּל הֵיכָא דְּמִדַּדֵּה וַהֲדַר חָזֵי לְקִנֵּיהּ מִדַּדֵּה וְאִי לָא לָא מִדַּדֵּה.: מתני׳מַתְנִיתִין: ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין נוֹטְלִים אֶת הָעֱלִי לְקַצֵּב עָלָיו בָּשָׂר ^ווב״הוּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין נוֹתְנִין אֶת הָעוֹר לִפְנֵי הַדּוֹרְסָן וְלֹא יַגְבִּיהֶנּוּ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עִמּוֹ כְּזַיִת בָּשָׂר ^זוּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.: גמ׳גְּמָרָא: תָּנָא ^חוְשָׁוִין שֶׁאִם קִצֵּב עָלָיו בָּשָׂר שֶׁאָסוּר לְטַלְטְלוֹ. אָמַר אַבָּיֵי מַחֲלוֹקֶת בֶּעֱלִי אֲבָל בְּתָבְרָא גַּרְמֵי דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר פְּשִׁיטָא עֱלִי תְּנַן. מַהוּ דְּתֵימָא הוּא הַדִּין דאפי׳דַּאֲפִילּוּ תָּבְרָא גַּרְמֵי נָמֵי וְהַאי דְּקָתָנֵי עֱלִי לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחָן דב״הדְּבֵית הִלֵּל דאפי׳דַּאֲפִילּוּ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לאיסור נָמֵי שָׁרוּ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר אַבָּיֵי לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא אֲפִילּוּ תָּבְרָא גַּרְמֵי חַדְתִּי מַהוּ דְּתֵימָא מִמְּלֵךְ וְלָא תָּבַר עֲלַהּ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. וב״שוּבֵית שַׁמַּאי לָא חָיְישִׁי לְאִמְּלוֹכֵי וְהָתַנְיָא בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מוֹלִיכִין טַבָּח וְסַכִּין אֵצֶל בְּהֵמָה וְלֹא בְּהֵמָה אֵצֶל טַבָּח וְסַכִּין וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים ^טמוֹלִיכִין זֶה אֵצֶל זֶה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מוֹלִיכִין תַּבְלִין וּמָדוֹךְ אֵצֶל מְדוֹכָה וְלֹא מְדוֹכָה אֵצֶל תַּבְלִין וּמָדוֹךְ וב״הוּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים ^ימוֹלִיכִין זֶה אֵצֶל זֶה. הָכִי הַשְׁתָּא בִּשְׁלָמָא בְּהֵמָה אָתֵי לְאִמְּלוֹכֵי דְּאָמַר נִשְׁבֹּק הַאי בְּהֵמָה כְּחוּשָׁה וּמַיְיתֵינָא בְּהֵמָה אַחֲרִיתִי דְּשַׁמִּינָה מִינַּהּ קְדֵרָה נָמֵי אָתֵי לְאִימְּלוֹכֵי דְּאָמַר נִשְׁבֹּק הַאי קְדֵרָה דְּבָעֲיָא תַּבְלִין וּמַיְיתֵינָא אַחֲרִיתִי דְּלָא בָּעֲיָא תַּבְלִין הָכָא מַאי אִיכָּא לְמֵימַר מִמְּלֵךְ וְלָא תָּבַר כֵּיוָן דְּשַׁחְטַהּ לִתְבִירָא קָיְימָא.: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין נוֹתְנִין אֶת הָעוֹר.: תָּנָא ^כוְשָׁוִין שֶׁמּוֹלְחִין עָלָיו בָּשָׂר לְצָלִי אָמַר אַבָּיֵי לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְצָלִי אֲבָל לִקְדֵרָה לֹא. פְּשִׁיטָא לְצָלִי תְּנַן הָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן ^לדאפי׳דַּאֲפִילּוּ לְצָלִי כְּעֵין קְדֵרָה אָסוּר. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן ^מאֵין מוֹלְחִין אֶת הַחֲלָבִים וְאֵין מְהַפְּכִין בָּהֶן מִשּׁוּם ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֲמַרוּ שׁוֹטְחָן בָּרוּחַ ע״געַל גַּבֵּי יְתֵדוֹת. אָמַר רַב מַתְנָה הֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַב מַתְנָה ^נאֵין הֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּשְׁלָמָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר הֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אִצְטְרִיךְ סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן הֲלָכָה כְּיָחִיד. אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר אֵין הֲלָכָה פְּשִׁיטָא יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים מַהוּ דְּתֵימָא מִסְתַּבַּר טַעְמֵיהּ דר׳דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּאִי לָא שָׁרֵית לֵיהּ מִמְּנַע וְלָא שָׁחֵיט קָא מַשְׁמַע לַן. ומ״שוּמַאי שְׁנָא מֵעוֹר לִפְנֵי הַדּוֹרְסָןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ב׳:ו׳
טור אורח חיים תצ״ז:י״ד
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ז:י״ד

^ב רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ב׳:ו׳
טור אורח חיים תצ״ז:י״ד
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ז:י״ד

^ג רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ב׳:ו׳
טור אורח חיים תצ״ז:י״ד
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ז:י״ד

^ד רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ב׳:ו׳
רמב״ם הלכות גזילה ואבידה ט״ו:י״ח
טור אורח חיים תצ״ז:י״ד
טור חושן משפט ר״ס:ח׳
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ז:י״ד
שולחן ערוך חושן משפט ר״ס:ח׳

^ה רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ב׳:ו׳
טור אורח חיים תצ״ז:י״ד
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ז:י״ד

^ו טור אורח חיים תצ״ט:ה׳
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ט:ה׳

^ז רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ג׳:ד׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ע״ה
טור אורח חיים תצ״ט:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ט:ג׳

^ח טור אורח חיים תצ״ט:ה׳
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ט:ה׳

^ט טור אורח חיים תצ״ח:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ח:ב׳

^י טור אורח חיים תק״ד:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ד:ב׳

^כ רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ג׳:ד׳
טור אורח חיים תצ״ט:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ט:ג׳

^ל רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ג׳:ד׳
טור אורח חיים תצ״ט:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ט:ג׳

^מ רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ג׳:ה׳
טור אורח חיים תצ״ט:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ט:ד׳

^נ רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ג׳:ה׳
טור אורח חיים תצ״ט:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ט:ד׳

E/ע

הערותNotes

[משנה] ו. ב״ש אומרים אין נוטלין את העלי וכו׳, עלי מלאכתו לאיסור הוא לכתוש במכתשת משום הכי אסרי ליה ב״ש דקא סברי דכלי שמלאכתו לאיסור אפילו לצורך גופו אסור, והאי לקצב עליו יש לומר לקצב בו, כלומר שמשימין הסכין בצלעות הבשר או על ראש הבהמה ונוטל אחר כן העלי ומכה בכל כחו על הסכין ושובר העצמות בזה. ותברא גרמי שאמר בגמרא הוא כמו כן כלי עץ כבד מאד ויש לו בית יד, כגון אותה שקורין מסא, והיא מיוחדת לכך לשבור בה העצמות, ומשום הכי מותר דמלאכתה להתר היא. ויש לומר דהאי עליו דוקא הוא, שהוא עב ורחב ומחתכין עליו הבשר בעבור שלא יתפגם הסכין שחותכין בו הבשר, לפי שאם יחתכו על האבן נפגם הסכין, ותברא גרמי כמותו אך הוא מיוחד לזה ולא למלאכה אחרת, ובית הלל מתירין דסבירא להו דדבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו מותר. [משנה] ז. בית שמאי אומרים אין נותנין את העור לפני הדריסה, כלומר אפילו העור שנשחט ביום טוב אין מתירין לבעליו שישימהו לפני הפתח, מקום שכל יוצא ונכנס דורס עליו, כדי שלא יסרח ויפסד, לפי שנראה כעושה מלאכה ביום טוב, ובית הלל מתירין, שהתירו סופו משום תחלתו דאי אסרת ליה אתי לאימנועי משמחת יום טוב, וכיון שאינו מלאכה גמורה אלא ששומר אותו שאינו נפסד, והיוצאים והבאים אין מתכוונין לעיבוד, מותר, וכן מגביהין אותו מאותו מקום שהפשיטוהו, אע״פ שאין בו בשר הראוי לאכילה דהיינו כזית, מגביהין אותו משם ונותנין אותו ושוטחין אותו בפתח, או נותנין סמוך לשולחן וסומכין אותו ושוברין או סומכין עליו במקום כר או כסת, ושרינן ליה סופו משום תחלתו כדאמרן. ושוין, אפילו בית הלל, שאם קצב עליו בשר שאסור לטלטלו מאותו מקום שקצב עליו, ולא אמרינן בהא שנתיר סופו משום תחלתו דהא ליכא הפסד גדול בדבר אם יניחנו בחמה, וכיון שמלאכתו לאיסור היא אסור לטלטלו מחמה לצל. ושוין שמולחין עליו, ואע״פ שמלח מועיל לעור, כיון דאין מולחין לצלי אלא במעט מלח, ואינו שוהה שם כי אם זמן מועט מותר, דלצלי לא בעי למלוח יפה יפה מפני שהאש שואב הדם ממנו, ולא חיישינן לדם חם שעובר ממקום זה למקום זה דאמרינן כבולעו כך פולטו כדאמרינן במולייתא, כל שכן בצלי גמור, אבל לקדרה בעי מליחה יפה יפה במלח הרבה, וצריך לשהותו שם במלח זמן מרובה כדי שיפלוט כל לחות דם הנבלע באברי הבשר, כדי שלא יפלטנו בקדירה וישוב הבשר ויבלענו, ודם האברים היכא דפריש אסור. ומשום הכי אין מולחין על העור בשר לקדרה דמליחה מאבות מלאכות היא דתנן המולחו והמעבדו. אין מולחין את החלבים, כדי שלא יסריחו, דמליחה אף בבשר עבוד גמור הוא, דהא ילפינן ממשכן ובמשכן מליחת עורות ומליחת אברים היה בו, כדכתיב וכל קרבן מנחתך במלח תמלח. ואין מהפכין אותן, שלא יסריחו, דגזרינן הפוך משום מליחה, ולא דמי להתרת נתינת עור לפני הדורסן דשרינן סופן משום תחלתן, דהתם לא מינכרא מילתא דאמרי דלמיזגה עליה או לישב עליה נתנוהו שם, אבל בהפוך חלבים מינכרא מילתא דמשום שלא יפסדו קא עביד, ואפילו בשטיחה על גבי יתדות, (ו)[ד]⁠חיישינן דילמא יאמר בלבו מה לי למימלחינהו מה לי למשטחינהו, לפיכך גזרינן הפוך ושטיחה [אטו מליחה], ומליחה עבוד גמור הוא כדאמרן לעיל.מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב רפאל הלל פרוש. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון